מעבדת המחקר הביו-התנהגותי

מחקר זה בוחן את אסטרטגיות ההתמודדות של הורים לילדים עם מצבים רפואיים מורכבים (כגון מומי לב מולדים, סרטן, הפרעות אכילה) לאורך המחלה. מטרת המחקר היא לדייק את ההמשגה התיאורטית של גמישות ההתמודדות באוכלוסיות אלו, כמנבאת הסתגלות אופטימלית למחלה. המחקר משלב גישות מבוססות-נתונים עם מודלים מבוססי בינה מלאכותית כבסיס לפיתוח התערבות בריאות מותאמת אישית, שתסייע בהתאמת תהליכי התמודדות מיטביים למטפלים בזמן אמת.

מחקר זה בוחן שימוש באסטרטגיות וויסות רגשי אישיות ובין-אישיות של מטפלים בתחומי הבריאות (כגון אחיות, מיילדות, רופאים, מטפלים בלתי פורמליים בקהילה, ומדריכים קליניים) במהלך אינטראקציות טיפוליות רגשיות אינטנסיביות. מטרת המחקר היא להבין כיצד אסטרטגיות לויסות רגשי, כמו גם מידת גמישותן, נקשרות לתוצאי בריאות ורווחה של מטופלים ומטפלים, כמו גם לתוצאי איכות הטיפול. תובנות ממחקר זה עשויות להוות בסיס לפיתוח מודלים טיפוליים משולבי ויסות רגשות  וקידום טיפול אתי מותאם עבור מערכי טיפול מגוונים.  הפרויקט זוכה לשיתוף פעולה נרחב עם שירותי הסיעוד הגריאטריים במשרד הבריאות, ועם מספר בתי חולים ברחבי הארץ, כאסותא אשדוד, הלל יפה ורמב"ם.

מחקר זה עוסק במטפלים פורמליים ובלתי פורמליים של אוכלוסיות בעלות צרכי בריאות מיוחדים (ילדים עם מוגבלויות קוגניטיביות והתפתחותיות, ילדים על הרצף האוטיסטי ואוכלוסיות גריאטריות במסגרות קהילתיות.( המחקר שואף לזהות אסטרטגיות קוגניטיביות והתנהגותיות של מטפלים, אשר מהוות סמני חוסן לתפקודם הנפשי והמקצועי, ואשר בהטמעתן יובילו לצמצום תופעות שליליות שכיחות באוכלוסיות אלה, כגון ליקויי בטיחות, תאונות ביתיות, התנהגויות מאתגרות וטיפול סיעודי חסר.  ממצאי המחקר תורמים לפיתוח מערכות טיפול קהילתי מותאמות, המספקות תמיכה ארוכת טווח לדיירים בעלי צרכים רפואיים מתמשכים. ומשמרות כח אדם.  המחקר מתקיים בשיתוף פעולה עם מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ועם שירותי הסיעוד הגריאטריים של משרד הבריאות.

במסגרת שיתוף פעולה עם לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל ובהובלת פורום החוסן בסיעוד באוניברסיטת חיפה, הוקם קונסורציום מחקרי המאגד מוסדות אקדמיים וארגוני בריאות, ומתמקד בתפקיד המנהיגות הסיעודית בחיזוק חוסן ארגוני בעתות משבר במערכת הבריאות בישראל. במסגרת שותפות זו, המחקר בוחן כיצד מנהלי הסיעוד מתווכים בין צוותים קליניים הפועלים בחזית לבין גופים רגולטוריים, במהלך מצבי חירום בריאותיים גלובליים ולאומיים, כגון מגפות וסכסוכים צבאיים. המחקר מתמקד בהיבטים הפסיכולוגיים, הארגוניים והקליניים של חוסן, כאשר במוקד הפרויקט ניצבת השאיפה להבין דילמות אתיות ותגובות ארגוניות, להפיק לקחים מהותיים לשיפור ההיערכות לעתיד, לאזן בין צורכי הצוותים בשטח לבין דרישות הרגולציה, ולבסס מנגנונים לחיזוק עמידותם וחוסנם של ארגוני הבריאות.